רש"י על תמורה י״ג ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור תמורה י״ג ב:י׳
10 אֶלָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּהֶדְיָא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה, דְּתַנְיָא: ״עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה״, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר!
פירוש רש"י על תמורה י״ג ב:י׳
10 לנדבת יחיד - הבעלים עצמן מביאין בדמים עולה ואינה עולה להן לחובתן אלא לשם דורון הוא:
11 רבי אליעזר - דאית ליה מותרות לנדבת יחיד אזלי בפרק ואלו קדשים לקמן תמורה דף כ: תמורת אשם ולד תמורה ולדן ולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה לשופרות רבי אליעזר אומר יביא בדמיו עולה: